#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעט. מדוע נפלה לגינה ונחבטה לא חשיב מבריח ארי ובאיזה אופן מבריח ארי נוטל שכרו? 	"כתבו התוס' (ד""ה א""נ) דהכא כיון דאיכא תרתי שלא מדעתו ואית ליה פסידא לא חשיב מבריח ארי אבל כשחסר אפילו אחד מהתנאים הנ""ל - חשיב מבריח ארי ואינו נוטל שכר. עוד כתבו התוס' בשם ר""י ורבינו גרשום דאם הדבר ברור שיבוא לידי הפסד ולידי דריסת הארי או מציל מפי הארי עצמו אז ודאי נוטל שכרו, ורש""י ס""ל דזה מקרי מבריח ארי ואינו נוטל שכרו [כן ביאר דבריהם במהר""ם]."	"ב""ק תוס' נח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפ. נפלה לגינה ע""י שדחפתה חבירה או שירדה לגינה והזיקה במי לידה מה הדין ומדוע? "	"אם נפלה לגינה לרבא משלמת מה שנהנת דס""ל דהו""ל אונס ולרב כהנא משלמת מה שהזיקה דס""ל דהו""ל פשיעה דאיבעי ליה לעבורי חדא חדא. הזיקה במי לידה למ""ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב משלמת מה שהזיקה, למ""ד פטור הוה ספק אם משלמת רק מה שנהנת כיון שלא ידע שתלד או אולי חשיב כולו כפשיעה שכיון שראה שהיא קרובה לילד היה לו לשומרה ומשלמת מה שהזיקה, ולא נפשט."	"ב""ק נח. - נח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפא. אלו שני דינים נלמדים מ""ובער בשדה אחר"" וכיצד נלמדים שניהם?<br>"	"ששמין על גב שדה אחר וששן ברה""ר פטורה. דהיה אפשר לכתוב ובער בשדה חבירו א""נ שדה אחר, מאי בשדה אחר ששמין על גב שדה אחר. ומזה שכתוב ובער בשדה אחר גבי ובער ולא גבי תשלומין ש""מ שבא גם לאפוקי רה""ר."	"ב""ק נח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפב. ירדה והזיקה משלמת מה שהזיקה. כיצד שמין? 	"לרש""י לר' יוסי בר חנינא שמין ששים סאים כמה שוין ורואין כמה דמים מגיעין לבית סאה וחוזרין ושמין כמה נפחתו דמיו בשביל קרחת הערוגה. לר' ינאי תרקב בשישים תרקבים. דבתחילה שמין מה ששוה תרקב בס' תרקבין ולפי חשבון זה כמה דמים מגיעין לבית סאה, וחוזרין ושמין כמה נפחתה בית סאה בשביל הערוגה שנאכלה [מהרש""א] לחזקיה קלח בס' קלחים, מה שאכלה בס' שיעורין כמותו. לתוס' (ד""ה שמין) לר' יוסי בר חנינא שמין סאה בשישים סאין, לר' ינאי שמין תרקב בשישים תרקבים ולשניהם בין שאכלה פחות ובין שאכלה יותר משלם לפי חשבון. וחזקיה כפרש""י <sup>קה</sup>. ואם אכלה פירות גמורים דהיינו שכבר בישלו כל צרכן לר""ש משלם את מחירם המלא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קה.  פירוש אחר כתב הרשב""א  (ד""ה היכי)  בשם הראב""ד והר""ח , שאם אכלה סאה שהוא דבר גדול שמים בשישים כדי שלא להכחיש את המזיק, והיינו דתנן במתניתין סאה, אבל אם הוא פחות מסאה שמין בפני עצמו, חזקיה אמר אפילו קלח בשישים קלחים, וסאה דמתניתין לאו דוקא, ור' ינאי אמר תרקב בשישים תרקבים הא פחות מכאן שמין אגב קרקעו.</span>"	"ב""ק נח: ותוס'"		
